מאמר - הפג והפגיה

מהו פג? מדוע מתרחשות לידות מוקדמות? מה השכיחות ומה הסיכוי ללדת מוקדם? מה הסיכונים הכרוכים בלידת פג עבור הפג וגם מהם ההביטים הרגשיים הטמונים במצב מיוחד זה.

      בין אם זהו הריון ספונטני או הריון שהושג בנפתולי טיפולי פוריות, בשני המצבים מדובר בהריון יקר ולא כפי שמקובל בטעות לחשוב כך דווקא על הריון IVF או הריון שהושג אחרי שנים של טיפולי  פוריות או פונדקאות... עובר ברחם אימו (או שניים או יותר) צריכים כל רגע יקר מפז כדי להשלים את התפתחותם עד לרגע המתאים לצאתם לאויר העולם...

מתי זהו הרגע? זוהי אם כן שאלת השאלות ועל כך אין תשובה ברורה וחד משמעית. אמנם מקובל לחשוב ש-40 שבועות זהו זמן אידיאלי בו מסיים העובר את התפתחותו ברחם, אולם גם אז ואף שבועיים מאוחר יותר, יוצא התינוק בן האנוש "חצי אפוי", כאשר רוב מערכות גופו אינן בשלות מספיק כדי לשרוד, וכל זאת ללא אדם מבוגר שיטפל בו...היונק האנושי הינו יצור תלותי וחסר ישע גם בגיל 40 שבועות להריון..

אך כאמור עובר שנולד בטרם עת, דהיינו, בטרם מלאו כל חודשי ההריון, נקרא פג.

המונח "פג" לקוח מביטוי שמופיע בקבלה: "התאנה הזאת חנטה פגיה קודם זמנה", שמשמעותו הבשילו פירותיה של התאנה בטרם עת... כלומר, פג הינו למעשה פרי בוסר!

 

מהו פג? בהגדרה הבסיסית מדובר על כל תינוק שנולד לפני שמלאו לו 37 שבועות מלאים ברחם. משך ההיריון הוא הנתון החשוב ביותר  בהערכת יכולת העובר להתמודד עם העולם החיצון. למעשה, נתון זה אף חשוב יותר ממשקל הלידה בפועל. אולם, ישנה התייחסות גם למשקל הלידה:

  משקל לידה נמוך – מתחת ל-2.5 ק"ג (בטרמינולוגיה הרפואית מתייחסים גם ל"משקל נמוך" או "משקל נמוך מאד" להגדרת מצבו של הפג)

  משקל נמוך לגיל לידה – מצב היילוד עשוי להיות קשה יותר (אפילו ביחס לתינוק שנולד בשבוע מוקדם עם משקל שמתאים לגילו)

 

 

למרות הטכנולוגיה המפותחת, למרות היכולת לטפל בפגים, הרפואה המתקדמת עדיין לא יודעת להצביע על הסיבה או הסיבות להיארעות של לידה מוקדמת, אבל כן ניתן להצביע על ההסיבות לעליה בשכיחות תופעת הפגות-

  • עלייה בגיל האמהי בהריון, שאז קיים סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת.
  • עלייה בשימוש בטכנולוגיות הפריה מעלה את מספר הריונות מרובי עוברים. בהריונות מרובי עוברים הסיכוי ללידת מוקדמת גבוה יותר.
  • עלייה במעקב הרפואי שמובילה לעלייה גדולה בכמות הניתוחים הקיסריים לפני המועד.
  • הנחיות רפואיות להימנע מהריון עודף מה שגורם לפעמים לזירוז מוקדם מדי...

וקיימות עוד מספר סיבות שמעלות את השכיחות הקשורות למצבים פתולוגיים בהריון והם:

  • סכרת
  • מחלת כליות
  • בעיות קרדיאליות
  • תזונה ירודה
  • עישון, אלכוהול
  • טיפול ירוד בהריון
  • דימומים
  • זיהומים

 

ישנם לא מעט יילודים שנולדים בשבועות מוקדמים, אולם מה שמכריע את הכף האם לאשפזו בפגיה הוא מצבו הפיזיולוגי. מערכות גופו של התינוק בן יומו אינן בשלות והן צריכות להשלים את התפתחותן מחוץ לרחם. אצל פג כאמור, הסיבות משתנות בהתאם לשבוע ההיריון בו הוא נולד, ובמצבים מסויימים מדובר בסכנת חיים של ממש:

  • ריאות לא מפותחות דיין-קושי בנשימה עצמונית/ספונטנית.
  • לב הפג וכלי הדם שלו גדולים ולא מתאימים עדיין לחיים מחוץ לרחם.
  • רפלקסים חשובים כמו יניקה, מציצה ועוד עדיין לא מפותחים מספיק ויקשו על ההסתגלות מחוץ לרחם.
  • מערכת חיסון לא בשלה חשופה לזיהומים ופגיעה במיוחד.
  • עורו של הפג עדין ודק והוא בסיכון גבוה לאיבוד נוזלים וגם ניכר חוסר יכולת מובהקת בוויסות חום גופו עקב מחסור בשומן תת עורי.
  • משקל נמוך מהווה קושי בשמירה על חום הגוף.
  • לעיתים קרובות יש צורך במתן תרופות רבות אותן ניתן לתת רק דרך הווריד, טיפול המחייב השגחה וניטור ככזה הניתנים במחלקת טיפול נמרץ.

 

כאשר מתרחשת לידה שקיים בה פוטנציאל גדול לפגות, נערכים לה באופן הבא:

  • בחדר לידה יימצא במהלך הלידה ציוד לקליטת היילוד: הנשמה, תרופות שונות, אינקובאטור לחימום מיידי.
  • בחדר יהיה נוכח רופא מתמחה בטיפול ביילודים ופגים (ניאונטולוג), וזאת בנוסף לאנשי צוות חדר לידה כגון מיילדת וגניקולוג. (במקרה של תאומים יציבו שתי מיילדות ושני רופאי ילדים)
  • חדר הלידה יחומם מעבר לחימום הרגיל מכיוון טמפרטורה נמוכה עלולה לפגוע בפג. (לא ניתן לשנות את תנאי חדר הניתוח, במידה והלידה היא בניתוח קיסרי, אך ידאגו כאמור לקבל את הפג או הפגים לתוך שמיכה ומיד לקחתם אל עמדת הטיפולים ביילוד, שם הוא יונח תחת תנור חימום.
  • קיים איסור על מלווים (לרוב) לרבות בן זוג, אמא, דולה...
  • הטיפול ראשוני הניתן הינו כבכל לידה; מתן ציון אפגר, ייבוש וניקוי, שאיבת נוזלים, במקרה הצורך, ועטיפת הפג בבגדים.  אולם לא מאפשרים ליולדת לשהות עם היילוד עליה כמו בלידה רגילה, לפיכך גם לא ניתנת האפשרות לבונדינג ראשוני בחדר לידה (הנקה לא באה בחשבון מכיוון שמודבר בהנחה שלא ניתן להניק פג בימים ולפעמים גם בשבועות הראשונים).
  • בלידת פג מתחת לשבוע 30-31 - יוחדר צינור חמצן ישירות למערכת הנשימה שלו. פגים בגודל בינוני ומעלה יונשמו רק במקרה הצורך.
  • כל פג מוכנס לאינקובאטור ומלווה על ידי רופאי הפגייה אל המחלקה.

 

 

הפגייה מוגדרת למעשה כמחלקת טיפול נמרץ יילודים והיא נועדה לספק תנאים אופטימליים לסיום  התפתחות התינוק מחוץ לרחם. הפגייה איננה התנאי היחידי להתפתחות נאותה של הפג, אלא בשקלול מצבו נלקחים בחשבון גם מצב בריאותו הכללית בעת הלידה וכן יכולתו של הילוד להשלים את ההתפתחות אחריה.

הצוות בפגיה כולל רופאי ילדים בכירים וזוטרים המתמחים ברפואת פגים ויילודים (התחום ברפואה נקרא ניאונטולוגיה), צוות אחיות המתמחה בתחום, עובדים/ות סוציאליים, כח עזר, פיסיותראפיסטים/יות ועוד..

בחדר עמדות לאינקובאטורים ולהם צמודים מכשירים המראים נתונים לגבי דופק, מס' נשימות, ריווי חמצן בדם (סטורציה) ועוד. קיימת חלוקה של הפגים לפי התקדמותם ומצבם הבריאותי.

רגישות יתר של הפגים לזיהומים מחייבת שמירה קפדנית על הניקיון ועל סטריליזציה – בכל כניסה לחדר מחוייבים המבקרים ואנשי הצוות ברחיצת ידיים, לבישת חלוקים, כפפות, לעיתים גם בחבישת מסיכות לפני כניסה.

מספר המבקרים מוגבל מאד ולרוב רק ההורים מורשים להכנס. במצבים מסויימים תחת הוראות קפדניות  ומתן אישור מיוחד מורשים גם סבים וסבתות.

על פי רוב, לא ניתן לשהות על יד הפג בזמן ביקור רופאים במחלקה. הסיבה נעוצה בשמירה על פרטיות הפגים האחרים המאושפזים. הרופאים פוגשים את ההורים לאחר הסבב ומעדכנים אותם על מצבם, במקרה הצורך.

חשוב לדעת כי אישפוז פגים תאומים יעשה בחלקים נפרדים בפגיה. הסיבה להפרדה נעוצה בחשש להעברת זיהומים בין התאומים, במהלך טיפול על ידי ההורים דווקא. ההורים מתבקשים כאמור לפעול על פי הוראות המחלקה ולשמור על הגיינה, אך כאשר עריסות האשפוז היו קרובות זו לזו, בעבר, ההורה המטפל לא היה מקפיד לרחוץ את ידיו, בהתאם להוראות, ובכך יכול היה להגביר את הסיכון להדבקות של תאום אחד ממחלות שנושא תאומו.

לעיתים קרובות יאושפזו במחלקה זו גם תינוקות שנולדו במועד, אך הם מוגדרים תחת סטטוס המחייב טיפול והשגחה קפדניים יותר, עקב סיבות כגון טיפולים תרופתיים, בעיות נשימתיות (ציון אפגר ראשון ושני נמוכים), משקל לידה נמוך מאד (לדוגמא תינוק שנולד במועד במשקל פחות מ-2 ק"ג וכיו"ב)

 

מה כולל הטיפול בפג:

  • שהייה באינקובאטור - שומרת על חום הגוף של הפג. (מעל משקל 1800-1600 גר' ניתן להוציא מהאינקובאטור לעריסה מחממת. בהמשך יעבור לעריסה רגילה)
  • נשימה – מתחת ל-1500 גר' יחובר כל פג למכונת הנשמה (ריאות לא בשלות) וצינור נשימה יוחדר עוד בחדר לידה. פגים רבים צריכים סיוע נשימתי (חמצן) ויחוברו גם כן.
  • האכלה- הפג זקוק לקלוריות בכמות גדולה יותר משל תינוק בשל ולהרכב מינרלים וויטמינים שונה. ומערכת העיכול של הפג רגישה ועלולה להתפתח אצלו מחלת מעיים קשה בשבועות הראשונים לחייו.
  • ההאכלה מתבצעת בהדרגה: בתחילה דרך הווריד, אח"כ באמצעות זונדה. חלב אם חיוני לו במיוחד ועל כן יישמר בשבילו (בהקפאה ובקירור) ויינתן לו ברגע שמתאפשר. (מי שבוחרת לא לשאוב -  תינתן פורמולה מיוחדת לפגים). למעשה, רפלקס היניקה לא מפותח דיו אצל תינוקות שנולדו מתחת לשבוע 34. לכשהפג מוכן לכך, ההאכלה יעשה מעבר לבקבוק ובשלב מתקדם, ניתן ואף מומלץ, בעזרת הדרכה וייעוץ, גם להיניק ישירות מהשד.

  חשוב לדעת! חלב אם מכיל כמויות גדולות של מרכיבים להם זקוקים הפגים (חלבון, תרכובות חנקן, נתרן, לקטוזה וכלוריד). החלב שונה משל חלב אם לתינוק שנולד במועד והוא מותאם באופן פלאי ומושלם לפג בדיוק של היום והשבוע בו נולד.

  • עירויים ומתן תרופות - בימים הראשונים נעזרים בעורק ובוורידים שבחבל הטבור, דרכם מבצעים בדיקות ומחדירים נוזלים. בהמשך מחשש לזיהומים, העירויים יוחדרו דרך הרגליים, הזרועות ולעיתים גם דרך הקרקפת.

 

לעיתים, ניתן להתחיל בהתארגנות והתמודדות  עוד לפני הלידה, כאשר ישנו מצב שמחייב לידה מוקדמת, אך גם מאפשר היערכות והכנה מוקדמים של ההורים. במצב כזה אפשר לבקש לבקר במחלקה, לפגוש עובדת סוציאלית, השייכת לצוות המטפל, אשר תערוך להם היכרות מוקדמת עם המחלקה, עם אופי העבודה בה וגם עם מראה פג על שלל הצינורות המכסים את גופו וזאת כדי להפחית את החרדה מלפגוש את הפג שלהם בעוד שעות קרובות. חשיבות מסע ההיכרות הזו גדולה לאין שיעור, והורים רבים מדווחים על ירידה משמעותית ברמת המתח לקראת לידת תינוקם, שאמור היה להיוולד בעוד ימים ושבועות רבים...

לידת פג עבור הורים היא למעשה כמו חלום שהשתבש.

הפנטזיה, שבחיבור מיידי לתינוק מיד לאחר לידתו, מתחלפת במגוון רגשות קשים ומאתגרים כגון:

 חרדה למצב התינוק - לסיכונים ולסיכויים להיוותרותו בחיים

 כעס ותסכול- "מדוע זה קרה דווקא לנו"?

 אשמה - במיוחד אצל האם, שמרגישה שהלידה המוקדמת  ארעה בגללה

 בלבול- חוסר יכולת להתרכז ולבצע פעולות יומיומיות.

 רוגז - על הצוות המטפל, סביבה חיצונית, על בן הזוג הילדים.

 דיכאון ובכי- תהליך של אבל

 חוסר תחושה - אני לא מרגיש הורה של התינוק

 

על אף ההתמודדות הקשה, על אף ניפוץ הפנטזיה, אני רוצה לספר כאן על מספר עצות מעשיות לשיפור הקשר עם הפג, שיאפשרו להורה המבולבל להשיל מעצמו בהדרגה את כל אותן תחושות של אשמה וכעס, ולקרב אותו למעשה למשימה לה הוא נועד בהקשר לרך הנולד, להיות הורה!

1. קשר יומיומי- ביקורים בפגייה על בסיס יומיומי. לא מאפשרים להורים לישון בקרבת התינוקות, במקרים מסויימים אפשר לשכור חדר בסמיכות. אם יש ילדים נוספים בבית הרי שלא מן הנמנע לחזור הביתה בתום יום ולחזור שוב לבית החולים ביום שלמחרת.

2. מגע פיזי - ליטוף, עיסוי קל. (קיימות הוכחות חותכות על התפתחות טובה יותר של הפגים והפחתת עוצמות החרדה והדיכאון אצל ההורה), שיטת "הקנגרו".(למידע על השיטה הקליקו כאן)

3. התגברות על פחדים ודאגות - תחילת הדיאלוג עם התינוק שלנו דרך צינורות ואינקובאטור. לשים לב לתגובות, להכיר ולהיקשר אליו בדרכים הבאות:

א. התבוננות  - לשבת ליד התינוק, להסתכל עליו, על אבריו, על המכשירים המקיפים אותו, לנסות להתחבר לתחושות שהוא חווה.

ב. שיחה – קולם של אמא ואבא מוכרים לתינוק עוד מהרחם. יהיה זה אך טבעי ונכון לתינוק להמשיך ולשמוע את קולות מוכרים שיסייעו לפג להבין שהוא לא לבד, שיש מי שמכיל אותו, עוטף אותו ומגן עליו.

ג. קשר עין – ייתכן ולא יקרה בשלב ראשוני, אבל מרגע שמתאפשר בהחלט מומלץ לנסות בכל הזדמנות להתבונן ישירות לעיניו של התינוק ולהביע גם ללא מילים את אשר בלב. קשר עין בנוסף לתקשורת מילולית הם דרך מצויינת להעמיק את הקשר עבור שני הצדדים.

ד. השתתפות בטיפול- כשהתינוק יוצא מכלל סכנה, הצוות יראה בזה עזרה אדירה וגם כמובן ההורה, אמא או אבא, ירגישו שותפים מלאים ויתחילו לקחת אחריות וחלק חשוב בחייו של התינוק. במצבים נורמליים של לידה במועד האם הופכת להיות באופן טבעי וישיר המטפלת של התינוק, דבר שנמנע בלידת פג. חשוב לקחת חלק בטיפול כבר כשמתאפשר, על מנת להקשר ולהתחבר אל התינוק ובהדרגה להיות מסוגלים להתנתק מהטיפול האינטנסיבי שניתן על ידי צוות הפגיה. לעיתים השהות בפגייה הופכת את ההורים למעט תלותיים ואף מתקשים לטפל לבד בתינוק ברגע שהוא משתחרר אל מחוץ לבית החולים.

 

הימים חולפים ולפעמים גם שבועות... והפג מועמד לשחרור מהפגיה ומבית החולים בתנאים שיכללו תינוק במשקל 2000 גר' ומעלה, הניזון היטב מבקבוק או מאימו, נושם עצמונית (ללא סיוע במכונת הנשמה או חמצן) ובעל יכולת שמירה על חום גוף (מחוץ לעריסת חימום).

בחודשים שלאחר מכן ייעשה מעקב:

1. ביקורת במרפאת פגים להערכת גדילה והתפתחות תוך שימת דגש על סיבוכים שאירעו בפגיה.

2. ביקורת להערכת שמיעה.

3. ביקורת להערכת ראיה.

4. יומלצו תוספי ויטמינים וברזל כבר מרגע השחרור.

 

תקופת ההסתגלות למצב החדש, לאחר שהייה ממושכת בפגייה, הסתמכות על הוראות הצוות והטיפול שלו) תהיה כמספר חודשים ולאחריהם יתעמעם בהדרגה זיכרון האישפוז.

 

חשוב לדעת ולזכור -  אחוזי הישרדות והתפתחות של הפגים גבוהים מבעבר. המומחיות בתחום הולכת וגדלה וניתן להציל היום עוברים במשקלים נמוכים במיוחד. קשה כמובן לצפות את מידת הנזקים או הקשיים שעלולים לצוץ בעתיד, אולם הידיעה שניתן לטפל בפגים במשקלים שאינם עולים על 1 ק"ג ואף לראותם גדלים והופכים לילדים ואנשים רגילים לחלוטין, בהחלט מעודדת.

 

 

 

  וכמו שנאמר: "GOOD THINGS COME IN SMALL PACKAGES'"

הפג והפגייה

כתבה: איילת להב

 

      בין אם זהו הריון ספונטני או הריון שהושג בנפתולי טיפולי פוריות, בשני המצבים מדובר בהריון יקר ולא כפי שמקובל בטעות לחשוב כך דווקא על הריון IVF או הריון שהושג אחרי שנים של טיפולי  פוריות או פונדקאות... עובר ברחם אימו (או שניים או יותר) צריכים כל רגע יקר מפז כדי להשלים את התפתחותם עד לרגע המתאים לצאתם לאויר העולם...

מתי זהו הרגע? זוהי אם כן שאלת השאלות ועל כך אין תשובה ברורה וחד משמעית. אמנם מקובל לחשוב ש-40 שבועות זהו זמן אידיאלי בו מסיים העובר את התפתחותו ברחם, אולם גם אז ואף שבועיים מאוחר יותר, יוצא התינוק בן האנוש "חצי אפוי", כאשר רוב מערכות גופו אינן בשלות מספיק כדי לשרוד, וכל זאת ללא אדם מבוגר שיטפל בו...היונק האנושי הינו יצור תלותי וחסר ישע גם בגיל 40 שבועות להריון..

אך כאמור עובר שנולד בטרם עת, דהיינו, בטרם מלאו כל חודשי ההריון, נקרא פג.

המונח "פג" לקוח מביטוי שמופיע בקבלה: "התאנה הזאת חנטה פגיה קודם זמנה", שמשמעותו הבשילו פירותיה של התאנה בטרם עת... כלומר, פג הינו למעשה פרי בוסר!

 

מהו פג? בהגדרה הבסיסית מדובר על כל תינוק שנולד לפני שמלאו לו 37 שבועות מלאים ברחם. משך ההיריון הוא הנתון החשוב ביותר  בהערכת יכולת העובר להתמודד עם העולם החיצון. למעשה, נתון זה אף חשוב יותר ממשקל הלידה בפועל. אולם, ישנה התייחסות גם למשקל הלידה:

  משקל לידה נמוך – מתחת ל-2.5 ק"ג (בטרמינולוגיה הרפואית מתייחסים גם ל"משקל נמוך" או "משקל נמוך מאד" להגדרת מצבו של הפג)

  משקל נמוך לגיל לידה – מצב היילוד עשוי להיות קשה יותר (אפילו ביחס לתינוק שנולד בשבוע מוקדם עם משקל שמתאים לגילו)

 

 

למרות הטכנולוגיה המפותחת, למרות היכולת לטפל בפגים, הרפואה המתקדמת עדיין לא יודעת להצביע על הסיבה או הסיבות להיארעות של לידה מוקדמת, אבל כן ניתן להצביע על ההסיבות לעליה בשכיחות תופעת הפגות-

  • עלייה בגיל האמהי בהריון, שאז קיים סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת.
  • עלייה בשימוש בטכנולוגיות הפריה מעלה את מספר הריונות מרובי עוברים. בהריונות מרובי עוברים הסיכוי ללידת מוקדמת גבוה יותר.
  • עלייה במעקב הרפואי שמובילה לעלייה גדולה בכמות הניתוחים הקיסריים לפני המועד.
  • הנחיות רפואיות להימנע מהריון עודף מה שגורם לפעמים לזירוז מוקדם מדי...

וקיימות עוד מספר סיבות שמעלות את השכיחות הקשורות למצבים פתולוגיים בהריון והם:

  • סכרת
  • מחלת כליות
  • בעיות קרדיאליות
  • תזונה ירודה
  • עישון, אלכוהול
  • טיפול ירוד בהריון
  • דימומים
  • זיהומים

 

ישנם לא מעט יילודים שנולדים בשבועות מוקדמים, אולם מה שמכריע את הכף האם לאשפזו בפגיה הוא מצבו הפיזיולוגי. מערכות גופו של התינוק בן יומו אינן בשלות והן צריכות להשלים את התפתחותן מחוץ לרחם. אצל פג כאמור, הסיבות משתנות בהתאם לשבוע ההיריון בו הוא נולד, ובמצבים מסויימים מדובר בסכנת חיים של ממש:

  • ריאות לא מפותחות דיין-קושי בנשימה עצמונית/ספונטנית.
  • לב הפג וכלי הדם שלו גדולים ולא מתאימים עדיין לחיים מחוץ לרחם.
  • רפלקסים חשובים כמו יניקה, מציצה ועוד עדיין לא מפותחים מספיק ויקשו על ההסתגלות מחוץ לרחם.
  • מערכת חיסון לא בשלה חשופה לזיהומים ופגיעה במיוחד.
  • עורו של הפג עדין ודק והוא בסיכון גבוה לאיבוד נוזלים וגם ניכר חוסר יכולת מובהקת בוויסות חום גופו עקב מחסור בשומן תת עורי.
  • משקל נמוך מהווה קושי בשמירה על חום הגוף.
  • לעיתים קרובות יש צורך במתן תרופות רבות אותן ניתן לתת רק דרך הווריד, טיפול המחייב השגחה וניטור ככזה הניתנים במחלקת טיפול נמרץ.

 

כאשר מתרחשת לידה שקיים בה פוטנציאל גדול לפגות, נערכים לה באופן הבא:

  • בחדר לידה יימצא במהלך הלידה ציוד לקליטת היילוד: הנשמה, תרופות שונות, אינקובאטור לחימום מיידי.
  • בחדר יהיה נוכח רופא מתמחה בטיפול ביילודים ופגים (ניאונטולוג), וזאת בנוסף לאנשי צוות חדר לידה כגון מיילדת וגניקולוג. (במקרה של תאומים יציבו שתי מיילדות ושני רופאי ילדים)
  • חדר הלידה יחומם מעבר לחימום הרגיל מכיוון טמפרטורה נמוכה עלולה לפגוע בפג. (לא ניתן לשנות את תנאי חדר הניתוח, במידה והלידה היא בניתוח קיסרי, אך ידאגו כאמור לקבל את הפג או הפגים לתוך שמיכה ומיד לקחתם אל עמדת הטיפולים ביילוד, שם הוא יונח תחת תנור חימום.
  • קיים איסור על מלווים (לרוב) לרבות בן זוג, אמא, דולה...
  • הטיפול ראשוני הניתן הינו כבכל לידה; מתן ציון אפגר, ייבוש וניקוי, שאיבת נוזלים, במקרה הצורך, ועטיפת הפג בבגדים.  אולם לא מאפשרים ליולדת לשהות עם היילוד עליה כמו בלידה רגילה, לפיכך גם לא ניתנת האפשרות לבונדינג ראשוני בחדר לידה (הנקה לא באה בחשבון מכיוון שמודבר בהנחה שלא ניתן להניק פג בימים ולפעמים גם בשבועות הראשונים).
  • בלידת פג מתחת לשבוע 30-31 - יוחדר צינור חמצן ישירות למערכת הנשימה שלו. פגים בגודל בינוני ומעלה יונשמו רק במקרה הצורך.
  • כל פג מוכנס לאינקובאטור ומלווה על ידי רופאי הפגייה אל המחלקה.

 

 

הפגייה מוגדרת למעשה כמחלקת טיפול נמרץ יילודים והיא נועדה לספק תנאים אופטימליים לסיום  התפתחות התינוק מחוץ לרחם. הפגייה איננה התנאי היחידי להתפתחות נאותה של הפג, אלא בשקלול מצבו נלקחים בחשבון גם מצב בריאותו הכללית בעת הלידה וכן יכולתו של הילוד להשלים את ההתפתחות אחריה.

הצוות בפגיה כולל רופאי ילדים בכירים וזוטרים המתמחים ברפואת פגים ויילודים (התחום ברפואה נקרא ניאונטולוגיה), צוות אחיות המתמחה בתחום, עובדים/ות סוציאליים, כח עזר, פיסיותראפיסטים/יות ועוד..

בחדר עמדות לאינקובאטורים ולהם צמודים מכשירים המראים נתונים לגבי דופק, מס' נשימות, ריווי חמצן בדם (סטורציה) ועוד. קיימת חלוקה של הפגים לפי התקדמותם ומצבם הבריאותי.

רגישות יתר של הפגים לזיהומים מחייבת שמירה קפדנית על הניקיון ועל סטריליזציה – בכל כניסה לחדר מחוייבים המבקרים ואנשי הצוות ברחיצת ידיים, לבישת חלוקים, כפפות, לעיתים גם בחבישת מסיכות לפני כניסה.

מספר המבקרים מוגבל מאד ולרוב רק ההורים מורשים להכנס. במצבים מסויימים תחת הוראות קפדניות  ומתן אישור מיוחד מורשים גם סבים וסבתות.

על פי רוב, לא ניתן לשהות על יד הפג בזמן ביקור רופאים במחלקה. הסיבה נעוצה בשמירה על פרטיות הפגים האחרים המאושפזים. הרופאים פוגשים את ההורים לאחר הסבב ומעדכנים אותם על מצבם, במקרה הצורך.

חשוב לדעת כי אישפוז פגים תאומים יעשה בחלקים נפרדים בפגיה. הסיבה להפרדה נעוצה בחשש להעברת זיהומים בין התאומים, במהלך טיפול על ידי ההורים דווקא. ההורים מתבקשים כאמור לפעול על פי הוראות המחלקה ולשמור על הגיינה, אך כאשר עריסות האשפוז היו קרובות זו לזו, בעבר, ההורה המטפל לא היה מקפיד לרחוץ את ידיו, בהתאם להוראות, ובכך יכול היה להגביר את הסיכון להדבקות של תאום אחד ממחלות שנושא תאומו.

לעיתים קרובות יאושפזו במחלקה זו גם תינוקות שנולדו במועד, אך הם מוגדרים תחת סטטוס המחייב טיפול והשגחה קפדניים יותר, עקב סיבות כגון טיפולים תרופתיים, בעיות נשימתיות (ציון אפגר ראשון ושני נמוכים), משקל לידה נמוך מאד (לדוגמא תינוק שנולד במועד במשקל פחות מ-2 ק"ג וכיו"ב)

 

מה כולל הטיפול בפג:

  • שהייה באינקובאטור - שומרת על חום הגוף של הפג. (מעל משקל 1800-1600 גר' ניתן להוציא מהאינקובאטור לעריסה מחממת. בהמשך יעבור לעריסה רגילה)
  • נשימה – מתחת ל-1500 גר' יחובר כל פג למכונת הנשמה (ריאות לא בשלות) וצינור נשימה יוחדר עוד בחדר לידה. פגים רבים צריכים סיוע נשימתי (חמצן) ויחוברו גם כן.
  • האכלה- הפג זקוק לקלוריות בכמות גדולה יותר משל תינוק בשל ולהרכב מינרלים וויטמינים שונה. ומערכת העיכול של הפג רגישה ועלולה להתפתח אצלו מחלת מעיים קשה בשבועות הראשונים לחייו.
  • ההאכלה מתבצעת בהדרגה: בתחילה דרך הווריד, אח"כ באמצעות זונדה. חלב אם חיוני לו במיוחד ועל כן יישמר בשבילו (בהקפאה ובקירור) ויינתן לו ברגע שמתאפשר. (מי שבוחרת לא לשאוב -  תינתן פורמולה מיוחדת לפגים). למעשה, רפלקס היניקה לא מפותח דיו אצל תינוקות שנולדו מתחת לשבוע 34. לכשהפג מוכן לכך, ההאכלה יעשה מעבר לבקבוק ובשלב מתקדם, ניתן ואף מומלץ, בעזרת הדרכה וייעוץ, גם להיניק ישירות מהשד.

  חשוב לדעת! חלב אם מכיל כמויות גדולות של מרכיבים להם זקוקים הפגים (חלבון, תרכובות חנקן, נתרן, לקטוזה וכלוריד). החלב שונה משל חלב אם לתינוק שנולד במועד והוא מותאם באופן פלאי ומושלם לפג בדיוק של היום והשבוע בו נולד.

  • עירויים ומתן תרופות - בימים הראשונים נעזרים בעורק ובוורידים שבחבל הטבור, דרכם מבצעים בדיקות ומחדירים נוזלים. בהמשך מחשש לזיהומים, העירויים יוחדרו דרך הרגליים, הזרועות ולעיתים גם דרך הקרקפת.

 

לעיתים, ניתן להתחיל בהתארגנות והתמודדות  עוד לפני הלידה, כאשר ישנו מצב שמחייב לידה מוקדמת, אך גם מאפשר היערכות והכנה מוקדמים של ההורים. במצב כזה אפשר לבקש לבקר במחלקה, לפגוש עובדת סוציאלית, השייכת לצוות המטפל, אשר תערוך להם היכרות מוקדמת עם המחלקה, עם אופי העבודה בה וגם עם מראה פג על שלל הצינורות המכסים את גופו וזאת כדי להפחית את החרדה מלפגוש את הפג שלהם בעוד שעות קרובות. חשיבות מסע ההיכרות הזו גדולה לאין שיעור, והורים רבים מדווחים על ירידה משמעותית ברמת המתח לקראת לידת תינוקם, שאמור היה להיוולד בעוד ימים ושבועות רבים...

לידת פג עבור הורים היא למעשה כמו חלום שהשתבש.

הפנטזיה, שבחיבור מיידי לתינוק מיד לאחר לידתו, מתחלפת במגוון רגשות קשים ומאתגרים כגון:

 חרדה למצב התינוק - לסיכונים ולסיכויים להיוותרותו בחיים

 כעס ותסכול- "מדוע זה קרה דווקא לנו"?

 אשמה - במיוחד אצל האם, שמרגישה שהלידה המוקדמת  ארעה בגללה

 בלבול- חוסר יכולת להתרכז ולבצע פעולות יומיומיות.

 רוגז - על הצוות המטפל, סביבה חיצונית, על בן הזוג הילדים.

 דיכאון ובכי- תהליך של אבל

 חוסר תחושה - אני לא מרגיש הורה של התינוק

 

על אף ההתמודדות הקשה, על אף ניפוץ הפנטזיה, אני רוצה לספר כאן על מספר עצות מעשיות לשיפור הקשר עם הפג, שיאפשרו להורה המבולבל להשיל מעצמו בהדרגה את כל אותן תחושות של אשמה וכעס, ולקרב אותו למעשה למשימה לה הוא נועד בהקשר לרך הנולד, להיות הורה!

1. קשר יומיומי- ביקורים בפגייה על בסיס יומיומי. לא מאפשרים להורים לישון בקרבת התינוקות, במקרים מסויימים אפשר לשכור חדר בסמיכות. אם יש ילדים נוספים בבית הרי שלא מן הנמנע לחזור הביתה בתום יום ולחזור שוב לבית החולים ביום שלמחרת.

2. מגע פיזי - ליטוף, עיסוי קל. (קיימות הוכחות חותכות על התפתחות טובה יותר של הפגים והפחתת עוצמות החרדה והדיכאון אצל ההורה), שיטת "הקנגרו".(למידע על השיטה הקליקו כאן)

3. התגברות על פחדים ודאגות - תחילת הדיאלוג עם התינוק שלנו דרך צינורות ואינקובאטור. לשים לב לתגובות, להכיר ולהיקשר אליו בדרכים הבאות:

א. התבוננות  - לשבת ליד התינוק, להסתכל עליו, על אבריו, על המכשירים המקיפים אותו, לנסות להתחבר לתחושות שהוא חווה.

ב. שיחה – קולם של אמא ואבא מוכרים לתינוק עוד מהרחם. יהיה זה אך טבעי ונכון לתינוק להמשיך ולשמוע את קולות מוכרים שיסייעו לפג להבין שהוא לא לבד, שיש מי שמכיל אותו, עוטף אותו ומגן עליו.

ג. קשר עין – ייתכן ולא יקרה בשלב ראשוני, אבל מרגע שמתאפשר בהחלט מומלץ לנסות בכל הזדמנות להתבונן ישירות לעיניו של התינוק ולהביע גם ללא מילים את אשר בלב. קשר עין בנוסף לתקשורת מילולית הם דרך מצויינת להעמיק את הקשר עבור שני הצדדים.

ד. השתתפות בטיפול- כשהתינוק יוצא מכלל סכנה, הצוות יראה בזה עזרה אדירה וגם כמובן ההורה, אמא או אבא, ירגישו שותפים מלאים ויתחילו לקחת אחריות וחלק חשוב בחייו של התינוק. במצבים נורמליים של לידה במועד האם הופכת להיות באופן טבעי וישיר המטפלת של התינוק, דבר שנמנע בלידת פג. חשוב לקחת חלק בטיפול כבר כשמתאפשר, על מנת להקשר ולהתחבר אל התינוק ובהדרגה להיות מסוגלים להתנתק מהטיפול האינטנסיבי שניתן על ידי צוות הפגיה. לעיתים השהות בפגייה הופכת את ההורים למעט תלותיים ואף מתקשים לטפל לבד בתינוק ברגע שהוא משתחרר אל מחוץ לבית החולים.

 

הימים חולפים ולפעמים גם שבועות... והפג מועמד לשחרור מהפגיה ומבית החולים בתנאים שיכללו תינוק במשקל 2000 גר' ומעלה, הניזון היטב מבקבוק או מאימו, נושם עצמונית (ללא סיוע במכונת הנשמה או חמצן) ובעל יכולת שמירה על חום גוף (מחוץ לעריסת חימום).

בחודשים שלאחר מכן ייעשה מעקב:

1. ביקורת במרפאת פגים להערכת גדילה והתפתחות תוך שימת דגש על סיבוכים שאירעו בפגיה.

2. ביקורת להערכת שמיעה.

3. ביקורת להערכת ראיה.

4. יומלצו תוספי ויטמינים וברזל כבר מרגע השחרור.

 

תקופת ההסתגלות למצב החדש, לאחר שהייה ממושכת בפגייה, הסתמכות על הוראות הצוות והטיפול שלו) תהיה כמספר חודשים ולאחריהם יתעמעם בהדרגה זיכרון האישפוז.

 

חשוב לדעת ולזכור -  אחוזי הישרדות והתפתחות של הפגים גבוהים מבעבר. המומחיות בתחום הולכת וגדלה וניתן להציל היום עוברים במשקלים נמוכים במיוחד. קשה כמובן לצפות את מידת הנזקים או הקשיים שעלולים לצוץ בעתיד, אולם הידיעה שניתן לטפל בפגים במשקלים שאינם עולים על 1 ק"ג ואף לראותם גדלים והופכים לילדים ואנשים רגילים לחלוטין, בהחלט מעודדת.

  וכמו שנאמר: "GOOD THINGS COME IN SMALL PACKAGES'"

 


איילת להב

דולה, מכינה ללידה, מדריכת הנקה ומלווה הורים

(מתמחה בתאומים)




מאמרים נוספים

הפג והפגיה
29 אפריל 2014

אודות בית העסק

אודות בית העסק

תאור בית העסק:
איילת להב נותנת לך "עולם ומלואו" בבית אחד.
מדריכת הכנה ללידה, דולה, מדריכת הנקה, מדריכת ומלווה אמהות אחרי לידה, מתמחה בנושא תאומים, מדריכת עיסוי תינוקות ומלווה נשים בתהליכים רגשיים בכל רצף החיים.
אני חיה, עובדת ומגדלת את משפחתי בקיבוץ קטן על הרי הגליל קרוב מאד לגבול הצפוני וקרוב לשמיים הנקיים של הארץ.

סיווגים:
הריון ולידה - דולות,

שם איש קשר:
איילת להב